אורגני

מצוות התלויות בארץ,בריאות, הלכה, איכות הסביבה, טבע, תכלת

מוכרי הדגים והצרכנים

השארת תגובה

כתוב במשנה ברורה סימן 242 : “אם מוכרי הדגים מיקרין השער, נכון לתקן שלא יקנו דגים איזה שבתות עד שיעמד השער על מקומות. והנה בבאר היטב הביא דלא יעשו תקנה רק אם הוסיפו  במקח יתר של שליש מכמו שהיה מקדם, אבל באליה רבה ובפרי מגדים כתבו דאף פחות משליש יקר יש לעשות תקנה משום עניים. עוד כתב שם, דאין בזה משום בטול מצות ענג, דיש לענג השבת במאכלים אחרים”.

ראשית, אסביר את דברי המשנה ברורה למי שלא רגיל לארמית, המשנה ברורה סובר שאם מוכרים דגים במחיר גבוהה מהמקובל אז יש לעשות תקנה שלא לקנות דגים על מנת ליצור לחץ כלכלי על מוכרי הדגים להוזיל מכירים. לפי הבאר היטב יש לעשות כזו תקנה או רק כאשר המחיר קפץ ביותר מ33%, אך לפי האליה רבה אפילו אם העלו את המחיר בפחות מכך יש לעשות חרם צרכנים.

הבית הלל סובר כמו הבאר היטב והגר"ז מסכים על שיטת האליה רבא.

מה שמעניין בכל זה שעל הקהילה לעשות תקנה כאשר הסוחרים מוכרים את מוצריהם ביוקר. אין איסור למכור סחורה ביוקר, הרי שמי שלא מעוניין יכול פשוט שלא לקנות. ולמרות הכל הקהילה מחויבת במצב שכזה לעשות חרם צרכנים. ההלכה הזו יכולה להוות חומר למחשבה לכך שנושאים חברתיים יכולים להוות שיקול בקרב הצרכנים, מכאן יש קצת ראיה לכך שגם נושאים אקולוגיים או שיקולים של סחר הוגן צריכים לקחת מקום במערכת השיקולים של הצרכן הפרטי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s