אורגני

מצוות התלויות בארץ,בריאות, הלכה, איכות הסביבה, טבע, תכלת

גידול החסה והחיים הירוקים

השארת תגובה

כיצד נכון לגדל חסה?. יש את גידולי החסה הרגילים שמגדלים בשדות פתוחים. החיסרון של כאלו גידולים זה שיש סבירות גבוהה שיהיו בהם חרקים. לכן, מומלץ לקנות חסה שגדלה בחממות, שם משתמשים בכמות מוגברת של ריסוס, במומחים לאגרונומיה, במקומות שסגורים היטב ובטכניקות נוספות שממזערות את כמות החרקים. אפילו שהריסוס המוגבר מזיק לבריאות ולאיכות הסביבה, אין ספק שהלכתית עדיף לקנות ולאכול חסה שגלדה בגידול מיוחד. האיסור של החרקים גובר על השיקולים של איכות הסביבה ובריאות.

אך ישנם מקרים שבהם צריך להתחשב במסגרת ההלכה גם בנושאים של בריאות ואיכות הסביבה, כך למשל יש מקום לחלק הלכתית בין האיסור להיות מעשן פסיבי לאיסור להיות מעשן אקטיבי. בעישון פסיבי ישנה רק בעיה הלכתית אחת – שזה מזיק לבריאות. לעומת זאת בעישון אקטיבי יש יותר מעשר בעיות הלכתיות שונות. ולכן, עישון אקטיבי אסור גם בגלל הנזקים שהוא גורם לאיכות הסביבה ולבריאות. צריך עיון האם מותר להיות מעשן פסיבי, למשל אם אדם צריך לדבר עם חברו שמעשן על נושא מאוד חשוב – אז הוא לא ידבר אתו רק כדי לא לספוג מהעשן של הסיגריות ?. ואם אדם עובד במפעל שיש שם הרבה מעשנים, אז הוא יתפטר ויפסיד את מקור הפרנסה שלו רק כדי לא להיות מעשן פסיבי?. ולי נראה שאם יש כל כך הרבה רבנים שמרשים לעצמם להיות מעשנים אקטיביים, אז אולי אפשר לסמוך על המנהג באופן חלקי ולהתיר להיות מעשן פסיבי. ראיתי רק פוסק אחד שכותב שאסור לאכול אוכל לא בריא וזו אולי גם קצת ראיה לכך שיש היתר להיות מעשן פסיבי. למרות זאת, הרב שטרנבוך והציץ אליעזר כותבים מפורשות שאסור להיות מעשן פסיבי. לכן, הנושא של עישון פסיבי זו שאלה שקשה להכריע בה והיא דורשת ליבון ועיון מעמיק יותר במקורות ההלכתיים. אך לעישון אקטיבי אין שום היתר.

בתעשיית הביצים האורגניות נותנים לציפורים להלך בחופשיות, והיחס לציפורים הוא מאוד טוב. אך הדברים לא כן כאשר מדובר בתעשיית הביצים הרגילה – שם יש מחלוקת בין המנחת יצחק לשבט הלוי. בתעשיית הביצים הרגילה ישנו אינטרס כלכלי לדחוס את התרנגולות לכלובים קטנים, באופן כזה שהתרנגולות כל הזמן רבות אחת עם השנייה, התרנגולות החלשות נדחקות למטה. המנחת יצחק סובר שמותר לעשות כן, מכוון שכל ההתעללות הזו בתרנגולות מוזיל את עלות הייצור של הביצים, וכך ניתן לשווק את הביצים במחיר זול יותר, ובסופו של דבר הצרכן הפרטי מרוויח ויכול לחסוך בהוצאות. לעומתו שבט הלוי אוסר, שבט הלוי סובר שאפילו שצורכי האדם קודמים לצרכים של בעלי החיים, אך כאשר מדובר בצער גדול מדי לבעלי החיים, אז אפילו שיש צורך אנושי להתעלל בציפורים – זו התעללות אסורה. זאת אומרת, סלע המחלוקת בין שבט הלוי למנחת יצחק זה האם כאשר הצער לבעלי החיים הוא גדול מדי – האם גם אז צורכי האדם קודמים. אם כן יש כאן מחלוקת. אני מניח שחלק ממכם יאמרו שדעתו של שבט הלוי נראית יותר נכונה, אבל המשמעות של הצמדות לדעתו של שבט הלוי זה שאסור לקנות ביצים (אלא אם כן מדובר בביצים אורגניות), נאה דורש נאה מקיים. ועובדה שכיום המנהג אצל כל הדתיים זה שקונים ביצים רגילות. ולכן למי שרוצה להקל בהחלט יכול לסמוך על דעתו של המנחת יצחק ולקנות ביצים רגילות. אך כל הדברים הללו הם רק תמרור אזהרה. התעללות בבעלי חיים גורר מחלוקת בפוסקים, אפילו שההלכה הוכרעה כדעה המקלה, עדיין לא צריך לזרוק לפח את דבריו של שבט הלוי שהוא היה פוסק חשוב. ואם יש מי שמחמיר כאשר מדובר בצער בעלי חיים, מה נאמר כאשר נגרם נזק לאיכות הסביבה שגורר בעקבותיו צער לבני אדם?.

לגבי החסה, לי נראה בפשטות שחסה בגידול מיוחד עדיפה, למרות הנזקים לאיכות הסביבה ולבריאות, האיסור של חרקים במקרה הזה גובר. אך ההלכה היהודית כל כך מורכבת שכל מקרה לגופו. ויש מצבים שבהם דווקא הנושאים הירוקים מקבלים משנה תוקף.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s