אורגני

מצוות התלויות בארץ,בריאות, הלכה, איכות הסביבה, טבע, תכלת

סכנת הקרינה לאור ההלכה

השארת תגובה

במסכת חולין כתוב : חמירא סכנתא מאיסורא – דהיינו חמורה סכנה מאיסור. לסכן את הבריאות זה יותר חמור מלאכול מאכל לא כשר. ולכן כאשר יש ספק בהלכות כשרות ניתן להקל, לעומת זאת בספק סכנה מחמירים. מהצד השני מסופר במסכת שבת (דף קכט) וכן במסכת יבמות (דף עב) שמותר לעשות הקזת דם אפילו בימים קרירים שאז הסכנה להיות חולה גבוהה : שילוב של הקזת דם שמחלישה את המערכת החיסונית עם קור. מסקנת הגמרא שמותר לעשות הקזת דם מכוון ששומר פתאים ה'.

המושג שומר פתאים ה' מתיר ליהודי לסכן לעצמו את הבריאות, לאכול אוכל לא בריא ואולי זה גם פתח להתיר להיות מעשן פסיבי(במיוחד בשעת הצורך,וצריך עיון). אם כן שני קטעים בגמרא שלכאורה סותרים אחד את השני, ואם כן נשאלת השאלה מה הדין. שיטת הרב שטיינזלץ לישוב הסתירה : "סברה זו של שומר פתאים ה' אינה נאמרת אלא כאשר אין סכנה ברורה בדבר, אלא שיש חשש, ואף הוא אינו בגדר סכנה מוחשית אלא כעין ענין סגולי, שאז אפשר לסמוך על כך" וכעין זה כותב גם הציץ אליעזר. ז"א שהולכים לפי רמת הזנק ו/או לפי הסיכויים שיגרם נזק. יש את שיטת הרב יחזקאל (מחבר הספר "חיים ללא עישון") שהוא אומר שכאשר יש צורך מהותי ו/או צורכי מצווה לסכן את הבריאות מותר (ואני הקטן נותן דוגמא: להתגייס ליחידה קרבית שיש מצווה לכבוש את ארץ ישראל וצורך קיומי מהותי – בלי צבא לא ניתן להשאר בחיים), עיין בספרו היטב – שם הדברים מוגדרים באופן מדוייק יותר. וכן דבריו של הרב יחזקאל אסחייק אכן מסתדרים היטב עם פשט הגמרא – הקזת דם נחשת לאמצעי רפואי חשוב ביותר המועיל להוצאת חמרים מזיקים מן הגוף, וכן גם להוצאת עודפי דם במקרים של לחץ דם גבוה וכדומה להם. ובנוסף, הקזת דם בימי שישי נעשתה על מנת להגביר את התאבון לסעודת שבת. ולכן מכוון שיש גם צורכי מצווה וגם צורך בריאותי, אז מותר להקיז דם ביום שישי.דוגמא וספת, זה חומר משמר שנמצא בלחם : יש קצת מצווה לאכול לחם בבוקר כפי שמבואר בשולחן ערוך וכן לחם זה מצרך בסיסי, וללא חומר משמר הלחם מתקלקל מהר מדי, וסיבה נוספת להקל בחומר משמר שרמת הנזק נמוכה יחסית לנזקים שנגרמים מעישון, על סיגירות יש אזהרה של משרד הבריאות ועל חומר משמר לא. ולכן לסיכום : הנושא מורכב.זה תלוי בנחיצות,ברמת הנזק ונתון לשיקול דעת של פוסק.
כאשר באים לדון האם מותר לדבר במכשיר טלפון נייד – ישנה מחשבה ראשונית אולי לאסור בגלל נזקי הקרינה. אם כן יש לחלק את השאלה לשני חלקים : מידת הצורך ורמת הנזק. לגבי מידת הצורך אין ספק שטלפון נייד זה לא מותרות : צריך לדבר עם המעסיק, ניתן דרך הטלפון הנייד לדבר דברי תורה, להתקשר לבנק וכן לעשות עוד הרבה דברים מקסימים. ולכן יש בהחלט צורך מהותי להשתמש בטלפון סלולארי, קשה לנהל חיים תקינים בלי זה.
לגבי סוגיית הנזק : יותר ויותר מחקרים מראים שחשיפה ממושכת לקרינה אלקטרומגנטית מעלה את רמת הפוטנציאל לפגיעה בדי-אן-איי, במערכת החיסונית, במערכת העצבים ועוד. יש מדבקות נגד קרינה שיש הוכחות לכך שהם אכן יעילות : יש חברה ליצור מדבקות נגד קרינה שיש להם מסמך שבו ארבעים ושתיים מדענים מאשרים שהמדבקה שלהם יעילה, יש להם אישורים של מכונים חשובים (בניהם מכון התקנים הישראלי) וזו נראית חברה רצינית. גם אם יאמרו אנשים שהמדבקות הללו לא עושות דבר – אז נניח שיש ספק האם המדבקות אכן בולמות את נזקי הקרינה. עדיין אם יש ספק האם נגרם נזק בריאותי (ובנוסף טלפון נייד זה מצרך בסיסי כפי שנאמר מקודם) – אז ניתן להסתמך על ההיתר של שומר פתאים ה'. ואולי עוד סניף להקל שיש את הפיקוח של משרד התקשורת שלא מאפשר שתהיה רמת קרינה גבוהה מדי ואז ניתן אולי לומר שרמת הנזק נמוכה.
לא מדובר בגזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה : מדבקה שעולה כמה עשרות שקלים שמחזיקה מעמד לכמה שנים.
לי אין הסמכה של פוסק, אך יתכן שיש אפילו חובה הלכתית לשים על הטלפון הנייד מדבקה נגד קרינה.ואפילו אם זה לא חובה – יש עניין להחמיר. אחרי שיש על הטלפון הנייד מדבקה נגד קרינה בהחלט ניתן להסתמך על ההיתר של שומר פתאים ה' ולדבר חופשי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s